להיות הורה לילד שמגלה קשיים בהתפתחותו זה קשוח! זו "רכבת הרים" רגשית שמזמנת לנו מנעד של תחושות בהקשר לילדנו.
אני מדברת מנסיון.
הורים חולמים ומדמיינים ילד אידיאלי, שיגשים בעתיד את כל מה שנדרש לקיום חיים מוצלחים. בשביל אחרים הילד הוא הוכחה להיותם הורים מוצלחים. ובמציאות? הורים עלולים לחוש תחושות כמו: אשמה, אכזבה, כעס, לחץ, אזלת יד, או חוסר הערכה — כאשר הם משווים את הישגי ילדם להישגי ילד "אידיאלי" בן גילו.
התחושות עלולות להתעצם במקרים שקשייו של הילד מקבילים לאלו של ההורים או מזכירים אותם. ההורה עלול לראות בכישלון הילד תוצאה למעשה של הכשלון האישי שלו. ההורים מרגישים קשת של רגשות ואז מתחיל המסע… מסע של בלבול ולעיתים קרובות מבוכה, התנגדויות וחיפוש אשמים. צריך רגע לעצור, לנשום ולזכור שטובת הילד ועתידו זה מה שמעניין אותנו!
אז מה עושים? איך מתמודדים עם הפערים ותחושת התסכול הזו?
חשוב שאתם ההורים תקבלו תמיכה והנחייה שמעלה את המודעות ללקות ומרחיבה המידע עליה, בקבלה הרגשית של ילדכם על קשייו, ובאופי הדיאלוג שעליכם לנהל עם הצוות החינוכי.
חשוב לדעת, כי הלקות לא נעלמת למרות הסיוע, והיא מקבלת ביטויים שונים בשלבים שונים במהלך החיים — אבל אופן ההתמודדות עמה יקבע את השפעתה. צריך קודם לאבחן, לראות ואז להחליט, כשתמיד תזכרו – ההחלטה לכל דבר שקורה לילד היא של ההורים בלבד.
זיהוי מקור הקושי לא מתייג את הילד, נהפוך הוא! הילדים הללו הם הרבה מעבר לאבחנה!
בכל אחת ואחד מהם יש כל כך הרבה דברים טובים, ייחודיים ומיוחדים, עם כוחות ויכולות שרק עלינו לעזור להם וללמד אותם כיצד להשתמש בהם בתבונה. כך נעזור לילדים להתמודד עם סיטואציות שונות, לבטא את יכולותיהם האמיתיות, נלמד אותם כיצד לרכוש מיומנויות חברתיות הולמות, וכל זאת במטרה לפתח להם דימוי עצמי חיובי. זיהוי מוקדם יעזור למורים ולהורים להבין מהם האתגרים הייחודיים של התלמיד, וההבנה הזו תעזור למורה ולתלמיד להפוך לצוות מנצח!
כיצד מתחילים אבחון ולמי פונים?
רצוי להתייעץ עם הצוות החינוכי של בית-הספר ביחס לסוג האבחון המומלץ לילדכם. על-אף שאינכם חייבים לקבל את המלצת בית-הספר ביחס לפנייה לאבחון. ולגבי סוג האבחון המומלץ, יש לזכור, כי לאבחון ערך רב והשלכות על סוג הסיוע שיינתן לו בבית-הספר, ולזכאות להתאמות בבחינות הבגרות.
בואו נכיר את סוגי האבחונים העיקריים הנהוגים בארץ שעל בסיסם ניתן לאתר לקויות למידה:
אבחון רפואי ופרא-רפואי. במקרה שמתעורר חשד להפרעות אחרות, התלמיד יופנה על-ידי מי שזיהה את הקושי, לגורם מאבחן מקצועי נוסף:
בחשד להפרעות בתחום הנוירולוגי (הפרעת קשב, טורט) — הפניה לפסיכיאטר או לנוירולוג.
בחשד להפרעות בתחום הפסיכיאטרי דוגמת אספרגר — הפניה לפסיכיאטר.
בחשד להפרעות שפה ודיבור — הפניה לקלינאי תקשורת.
בחשד להפרעות מוטוריות — הפניה לאבחון מרפא בעיסוק.
בחשד להפרעות ראייה — רופא עיניים.
If hearing disorders are suspected – a hearing test (audiology).
בהצלחה!
© כל הזכויות שמורות לשנינה הרפתקאות למידה
